מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר אֲנִי מַשְׁאִירָה אוֹתְךָ עָטוּף בַּפּוּךְ שֶׁיָּצָא מֵהָאָרוֹן לְהַכְרִיז עַל הַחֹרֶף.
"חֲבִילוֹן", קָרָאתִי לְךָ, כְּשֶׁעוֹד יָשַׁבְתִּי לְהַבִּיט בְּךָ יָשֵׁן
מְלֵאַת פְּלִיאָה עַל שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה פָּשׁוּט לִשְׁלֹחַ יָד וְלָגַעַת.
תֵּשַׁע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה מִטְבָּחִים מֵאָז, אַתָּה עֲדַיִן מֵכִין אֶת אֲרוּחוֹתֵינוּ
כְּשֶׁהָעֵינֵיִם שֶׁלִּי מְחֵפְּשׂוֹת מֵאֲחוֹרֵי גַּבְּךָ
אֶת סִימָנֵי הַשְּׁכָמוֹת שֶׁמַּרְקִידוֹת אֶת הַטִּי-שִּׁירְט עַל הָעוֹר.
אֲנַחְנוּ אוֹסְפִים רְגָעִים
לְתוֹךְ קֻפְסָה שֶׁל פַּח
לְקַרְקֵשׁ אֶת יָמֵינוּ.
*פורסם בגיליון צט של מגזין "שפתי תפתח" מבית משיב הרוח
