הַכַּדּוּר הַכָּתֹם מַכֶּה בַּשִּׁמְשָׁה תָּמִיד בְּאוֹתָהּ הָשָׁעָה
עַל גִּבְעַת הַכְּבִישׁ לִפְנֵי הַפְּנִיָּה
כְּשֶׁאֲנִי דּוֹהֶרֶת בְּמֵאָה כּוֹחוֹת סוּס
מְסֻנְוֶרֶת אֲבָל חַיֶּבֶת לְהִשָּׁאֵר פְּקוּחָה
אֵיךְ יָכוֹל מַשֶּׁהוּ רָחוֹק כָּל כָּךְ לְקַרְמֵל אֶת הַלֵּב
בָּרוּךְ שֶׁעֲשָׁנִי רוֹאָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת
עַכְשָׁו וּמוּל כָּל לֶהָבָה
בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן בִּי נְשִׁימָה
עַכְשָׁו וּבְתוֹךְ כָּל בְּרִיחָה
מִצְטַמְצֶמֶת
רוֹאָה רַק מָה שֶׁצָּרִיךְ
מַסְפִּיק
כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים
*פורסם בגיליון צה של מגזין "שפתי תפתח" מבית משיב הרוח
טַלִּי גַּלְסְקִי 